נטישה ודחייה / עולם חדש




תגובות לנטישה ודחייה:

  1. אני מרגישה תקועה
    מאת: שירן
    8 באוגוסט, 2019

    בגיל 15 היה לי חבר, בפעם הראשונה למדתי מזה לאהוב . ממש אהבתי אותו ברמה שכל יום חשבתי עליו אבל אז הוא בגד בי עם חברה וזה פגע בי מאוד. אני בת 17 ועד עכשיו לא הצלחתי להתאהב, אני דוחה כל הזמן בנים שרוצים לצאת איתי . אבל אני לא דוחה בנים שרוצים רק בתור ידידות . בכלל אחרי שהוא עזב אותי שנה לא רציתי להתקרב לבנים אפילו לא לדבר איתם . לפחות זה קצת עבר ואני לא פוחדת לדבר עם בנים אבל עדין אני מרגישה תקועה אני לא יודעת מה לעשות, למה אני דוחה בנים שרוצים לצאת איתי גם עם הם נחמדים בעיניי?

    תגובה חדשה |

    • להתרחק או להתקרב
      מאת: עולם חדש
      4 בנובמבר, 2019

      שלום שירן
      ראשית חשוב לעשות הבדלה בין אהבה לבין משיכה ותלות באדם אחר.
      אהבה היא רצון אמיתי להיות בקרבה לאדם אחר ולתת לו את הטוב שבך.
      תלות יכולה להתפרש כאהבה, אך זאת טעות פטאלית שרבים עושים, מכיוון שלא ניתן לאהוב אדם אחר אם תלויים בו באופן מהותי.
      הלוואי והייתי יכול לתת לך מתכון קסם שימנע ממך בגידות בעתיד, אבל אין אחד כזה.
      מה שכן אוכל לתת לך, זה טיפ חשוב לגבי מערכת היחסים הבאה שאת נכנסת אליה:

      תתחילי מהחברות שלך עם האדם, ושימי בצד את הקטע המיני של הוא והיא.
      קחי לך זמן להכיר את האדם שעומד מולך, בדיוק כמו שאת מכירה חברה חדשה ומתעניינת באישיות שלה.
      שימי לב איך התשוקה יכולה לטשטש את החושים ואת השכל הישר, ובמקום הזה תני לשכל להיות המוביל ולא לרגש.
      אם הוא ממהר להגיע למיניות, תסבירי לו שאת צריכה זמן כדי להכיר אותו. זאת תהיה לך הזדמנות מופלאה להתבונן בסוג האדם שעומד מולך.
      אני בטוח שאם היית חדת מחשבה כשפגשת את הבחור שבגד בך, אולי לא היית ממהרת להיכנס איתו לקשר בכלל, או שהיית שמה דגש על מקומות אחרים ביחסים שלכם.
      לגבי הפחד להיכנס למערכת יחסים חדשה,
      לכי על ההמלצה לבוא ממקום של חברה ולא של אישה.
      את תראי שכאשר מוציאים את עוקץ המשחק המיני עם אנשים, נפתח מרחב חדש של היכרות בין אנשים.
      האיום המדומה והפחד מהכישלון מתרחק, ונותר קשר פשוט בין אדם לאדם

      ימים טובים
      אילן אביב

      תגובה חדשה |

  2. Jנטישה ודחייה
    מאת: יוני
    21 במאי, 2019

    מאמר גאוני . מיוחד . ונוגע ללב.

    תגובה חדשה |

  3. פחד מכניסה לקשר
    מאת: רועי
    13 במאי, 2019

    שלום קודם כל, אז ככה: אני וידידה שלי בקשר כבר המון זמן (3 שנים פחות או יותר) ויש תקשורת מעולה וכימיה ומשיכה מ2 הצדדים והכל, אבל כל פעם
    שעולה הרעיון להיכנס לקשר רומנטי אז היא מגיבה בחיוב, ואז שהעניינים נהיים רציניים יותר כמו נשיקה לדוגמה או יציאה רשמית לסרט אז יום למחרת אני מקבל ברקס של החיים ממנה בטענה שהיא "לא יכולה לעשות את זה" או "משהו בי רוצה לברוח אבל אני לא רוצה" ובסוף זה מגיעה לזה שהיא לא נותנת לזה לקרות. ככה היה לפני שנה וחצי, וככה קרה לפני כמה ימים לאחר שהתנשקנו(לא בפעם הראשונה). בפעם האחרונה שזה קרה הפסקנו לדבר לשבועיים וקצת, ולאחר מכן סלחתי בתנאי שהיא לעולם לא תעשה לי את זה שוב. כי אם כן אני מסיים את הקשר. לא בשסיל להעניש חלילה אלא כי יש לי קצת כבוד עצמי וכואב לי שדורכים עליי.
    אני באמת מנסה להבין למה זה קורה לה והיא עצמה לא יודעת למה זה קורה לה. ומסרבת ללכת לפסיכולוג.. אבל היא לא מתנהגת לגמרי בתמימות ומשחקת תפקיד של קשר ידידותי ותו לא כמו שאני כיוונתי אליו אחרי הפעם הראשונה, אלא זורקת רמיזות. מדברת על כמה היא אוהבת אותי ואומרת לי שהיא רוצה אותי אבל שמגיעה המאני טיים להוכיח את עצמה היא נלחצת ובורחת.. אני מנסה להיות הכי רגיש שיש ולדבר איתה על זה. לרדת לשורש הבעיה. אבל נראה שאין דרך מסביב לזה. היא מצדיקה את זה בכך שהיא אומרת: "אני שרוטה" וזה לא תירוץ טוב מספיק. אני אובד עצות. קשה לי.
    (בן 18)

    תגובה חדשה |

    • נוגעת לא נוגעת
      מאת: עולם חדש
      29 במאי, 2019

      שלום רועי
      נשמע שאתה נמצא במערכת יחסים עם מישהי שלא בטוחה מה היא רוצה, או שהיא רוצה אבל פוחדת.
      לפני העצות ולפני הפעולות, חשוב להבין שכל מערכת יחסים זוגית/של הוא והיא, חייבת להתחיל מחיבור פשוט של אנשים - צריכה להיות שם חברות בסיסית.

      וחברות מתחילה בתקשורת, בשיחה, בלהסתכל בעיניים ולדעת לשתף ולשאול שאלות - ואז להקשיב.
      אני מבטיח לך שאם תשאל אותה את השאלות הנכונות, וגם תהיה מספיק אמיץ להקשיב למה שהיא אומרת, אתה תבין למה היא מתחמקת.
      לא לשאול אותה למה היא מתחמקת, אלא לשאול שאלות אחרות ולהקשיב לה עד הסוף. תקשיב טוב ותשמע..

      ומעבר לכך..
      חשוב להבין משהו על נשים בכלל:
      נשים רוצות שהגבר ירצה אותן, יאהב אותן, ידע מי הוא, יהיה חזק.
      שים לב שחצי מזה מדבר על החיבור איתן, וחצי מדבר על הפן הפנימי, שהוא יכול להיות גם עבודת חיים כדי להגיע להיות אדם שיודע מי הוא.
      מכיוון שאתה צעיר, אז תתחיל מלשאול את עצמך מה אתה רוצה בחיים?
      שאלה מוזרה נכון? מה היא קשורה בכלל לבחורה שמתחמקת ממך, נכון?
      ובכן, היא קשורה בהחלט.
      כי נשים, יש להן סנסורים רגישים ביותר, והן יכולות לחוש דברים שגברים לא. הן פשוט יותר רגישות קליטה מגברים, במיוחד לגבי אלה שרוצים להגיע אליהן.

      ואם השכלת להיכנס לתוכך ולברר מי אתה (לפחות את הבסיס) וגם הבנת שהיא קולטת משהו ממך, אז כבר יש התחלה טובה למפגש הבא איתה.

      עכשיו דבר חשוב נוסף,
      נשים קולטות מייד אם גבר זקוק להם ודוחות אותו בשל כך.
      שים לב.. אם אתה בא אליה כי אתה צריך ממנה משהו, הפסדת מראש!

      תבוא אליה בפשטות כמו שאתה, וקח בחשבון שלא תקבל ממנה כלום בתמורה.
      אל תיתן זה לשנות את מי שאתה מולה. תישאר אדיב, עמוק, מעניין ואיכפתי.
      תסתכל לה בעיניים ואל תמהר להתקרב אליה פיזית. תן לה לעשות את הצעד.
      תתאפק..תתגבר. כן, משם באה המילה "גבר". תתגבר על הצרכים שלך ואז תהיה גבר.
      נסה להיות איתה פעם אחת ערב שלם מבלי לגעת בה בכלל, גם מבלי לנסות.
      ועם זאת תהיה קרוב אליה נפשית. תהיה איתה אינטימי ביותר אבל בלי לגעת.
      תראה מה קורה לה כשאתה לא צריך ממנה כלום. אתה תראה שם משהו אחר.

      "שרוטה" זה איך שהיא קוראת לדפוס התנהגות שהיא מכירה בעצמה, וסביר להניח שהיא שמעה אחרים אומרים לה את זה עליה, אך ברגע שהיא מצאה לו שם ותייגה אותו, הוא התקבע והיא כבר לא מנסה לשנות אותו.
      אל תיתן יד לתיוג ה"שרוטה", כי יש מצב שהיא רחוקה מלהיות אחת כזאת.
      כי בדרך כלל אנשים שרוטים, רחוקים שנות אור מלדעת שהם כאלה :-)
      אני מהמר שהיא בחורה אינטליגנטית ביותר

      בהצלחה חבר
      אילן אביב

      תגובה חדשה |

  4. התייעצות
    מאת: רות
    24 בספטמבר, 2018

    הייתי במערכת יחסים 3 חודשים והבחור עזב אותי לדעתי מהסיבה שתיארת במאמר שהוא מרגיש שהוא מאבד את הדרך שלו כשהוא תלוי בי.. באיזה שהוא מקום נלחץ מהקרבה. אני חושבת שיש לנו בסיס ממש טוב והייתי רוצה להחזיר אותו אליי. איך אני יכולה לעשות זאת? הוא רוצה שנשאר ידידים, האם זאת הדרך?

    תודה,
    רות

    תגובה חדשה |

    • ילד שבורח
      מאת: עולם חדש
      29 במאי, 2019

      שלום ליה
      מתנצל שרק עכשיו את מקבלת תשובה. פשוט לא ראינו את התגובה הזאת שלך עד עכשיו.
      לגבי הילד שמסתכל ובורח, הוא רוצה אבל פוחד להתקרב.

      פשוט קחי יוזמה ותתקרבי אליו את.
      אין צורך לחכות שהוא יגיע אלייך, כי זה לא תמיד עובד ככה במציאות.

      גם אם תוכלי ליצור מצב בו את פוגשת אותו כאילו במקרה ושואלת אותו שאלה, ככה מבלי שאפילו ירגיש שאת רוצה להכיר אותו, אז מה טוב.

      אל תוותרי אם הוא מעניין אותך, פשוט תעשי את הצעד

      בהצלחה
      ימים טובים
      אילן אביב - עולם חדש

      תגובה חדשה |

  5. מה זאת אומרת
    מאת: ליה
    26 בפברואר, 2017

    יש ילד שאני אוהבת והוא יודע את זה לא אני אמרתי לו
    אבל העינין הוא אחר הוא כל הזמן בורח מימני אבל באותו
    הזמן הוא גם מיסתכל אלי ומחיך לי ואין לי אומץ להיתקרב אליו
    מה זאת אומרת מה אני צריכה לעשות אשמח לאצע כול שהיא
    בבקשה
    ליה

    תגובה חדשה |

    • עצה
      מאת: עולם חדש
      26 בפברואר, 2017

      שלום ליה,
      נשמע שהוא פוחד להתקרב, מתבייש ונמנע.
      זה אותו הפחד להיות דחוי עליו כתבתי במאמר הזה.

      מציע לגשת ולהתחיל לדבר איתו בצורה טבעית, לשים בצד את העובדה שאת מעוניינת בו ולגשת אליו כמו שאת ניגשת לחבר טוב.
      לחמם את התקשורת. להיות טבעית ואמיתית, זה תמיד עובד בחיים.

      גם אם הוא ימנע ממך ויתרחק, לפחות תדעי שעשית את החלק שלך.

      בהצלחה
      הדס - עולם חדש

      תגובה חדשה |

  6. התיעצות
    מאת: שימי
    28 באוקטובר, 2015

    בפרק ב .פעם ראשונה אחרי תקופה ארוכה שחוותי התאהבות גדולה , לאחר שלושה חודשים כמו שכתבת ההתאהבות לא הפכה לאהבה מצידה. אני חשבתי שאפשרי לנסות לגשר על הפערים שקיימים .כרגע יש ניסיונות שלה לחזור . אני לא יודע כי הוויתור עליי היה מהיר מידי לטעמי . מה גם שיש מגרעות אמתיות בקשר . ראוי לציין שיש געגועים מטורפים של שינינו ,לא רוצה לחזור למקום שבו הזוגיות חשובה ולא אהבה קודם.

    תגובה חדשה |

    • התאהבות
      מאת: עולם חדש
      4 בדצמבר, 2017

      שלום שימי
      התאהבות היא כמו הכנה של עצמנו למערכה העיקרית של מערכת היחסים.
      יש בה בהתאהבות מן האשליה העצומה, וכמו הבטחה שהכול הולך להיות וורוד מעתה ואילך.
      אך מי שכבר היה בה, והיום אחד התעורר בתוך כאב גדול, יכול להעיד שהאשליה הזאת לא מחזיקה זמן רב, ושיש לעשות את העבודה האמיתית במערכת היחסים, כדי ליצור בה אהבה- חברות אמת בין אנשים.

      השיתוף שלך מעלה שאלה,
      האם ה"זוגיות" עצמה (שבד"כ משרתת בעיקר התרבות) חשובה יותר מאיכות היחסים (אהבה), ומהקשר החברי (הלא מיני) עם האדם האחר?

      מכיוון שעבר פרק זמן מאז שכתבת ועד שעניתי,
      אשמח לשמוע ממך מה עלה בגורל היחסים, והאם אתם יחד באהבה?!

      ימים טובים
      עולם חדש

      תגובה חדשה |

  7. מאמר מעניין
    מאת: עומר
    15 באוקטובר, 2015

    עולם חדש שלום, קראתי את המאמר ברובו וחייב לציין שהזדהתי באופן די מפתיע עם התחושות שאתה מעביר.. לפחות עם חלקן. אני מתמודד עם דברים שציינת למעלה במקרים שונים עם בחורות שונות והייתי מעוניין לקבל ממך עזרה יותר ספציפית בנושאים שלי, כי זה לא מצב אידיאלי שאני יכול להמשיך ולחיות איתו.. אשמח אם תיקח זאת לצומת לבך ותיצור איתי קשר

    תגובה חדשה |

    • יוצר קשר
      מאת: עולם חדש
      4 בדצמבר, 2017

      שלום עומר
      אמנם באיחור מה, אך הנה תגובתי

      מוזמן לשלוח אליי מייל או לפנות דרך דף צור קשר באתר

      ימים טובים
      עולם חדש

      תגובה חדשה |

  8. סיום זוגיות ארוכה
    מאת: מלכה
    24 בספטמבר, 2015

    שלום רב,

    אני נמצאת במערכת זוגית (נשואה) כבר למעלה מ-20 שנה, מאז ומתמיד הייתה בעיית תקשורת קשה ביננו שהביאה עמה ריבים קשים והרבה עצב וצער, אבל למען שלום בית ולמען ילדיי וגם כנראה מתוך חשש מהתגובה של בן זוגי ואחרים נשארתי בקשר הזה. בן זוגי תלותי מאוד, סובל מרחמים עצמאים, אינו טיפוס שמח, מתלונן, מתעמת על כל דבר, עושה עניין מכל דבר, ביקורתי ואינו שאפתן בקיצור אדם קשה. בשנה האחרונה, חליתי הרבה מאוד עד כדי אשפוז לטענת הרופאים כתוצאה ממתח ולחץ נפשי. ונדלקה אצלי נורה אדומה, התחלתי להבין שאינני מעוניינת להישאר עוד בקשר הזה כי הוא אינו טוב עבורי, אני מרגישה שבין זוגי שואב ממני את כל כוחותיי ואת כל שמחת החיים שהייתה לי, אין לי עוד חשק וכוח להילחם עבורנו ועל כן החלטתי לסיים את הקשר. אינני רואה עתיד משותף ואני יותר שמחה כאשר אני מבלה לבד. כאשר פניתי בכנות לבן זוגי וביקשתי פסק זמן הוא ענה שמבחינתו זה לא אפשרי או שמסיימים את הקשר או שנשארים בו. מאז, לפני שלושה חודשים, ההתנהגות שלו הפכפכה, הוא נחמד באופן מוגזם, עושה עבורי דברים שבעבר נאלצתי להתחנן, הוא יוצר קשרים עם בני המשפחה מה שבעבר לא עניין אותו, הוא דביק מאוד, מחפש את קיבתי עד כדי מחנק, הוא מתנהג כאילו כלום קרה והכל כשורה. הוא ממשיך לצפות שארצה את חברתו וקרבתו ומתלונן אם אינו מקבל זאת, הוא מחפש עימי קשר באופן מוגזם. הוא מאשים אותי שעם החלטתי אני הורסת את המשפחה, מכאיבה לילדים, מכאיבה לו וכי הוא אינו יכול לחיות בלעדיי, ואני צריכה לחשוב על אחרים, ושכדאי לי לחכות עם זה. מבחינתי ההתנהגות הזו עוד יותר מחזקת את החלטתי לקום ולעזוב. אני חיה מיום ליום בלחץ ובמתח נוראי ואני נאלצת על כדורי הרגעה. מה לעשות!

    תגובה חדשה |

    • מאת:
      27 בספטמבר, 2015

      שלום מלכה,
      לכל מערכת יחסים בין אנשים יש כיוון משותף והסכמה על דרך ההתנהלות בתוך מערכת היחסים. כשאשר אחד מהאנשים חותר לכיוון מנוגד של האחר, או אם אין הסכמה על צורת ההתנהלות וערכי היסוד של השניים, יופיעו קונפליקטים ומאבקי כוח גלויים וסמויים. את מתארת מצב של עייפות ושאיבה אנרגטית, ומתוך התיאור שלך לא אוכל להסיק מהו הגורם המרכזי לאיבוד האנרגיה שלך.
      אזכיר לך עניין בסיסי: אינך חייבת להישאר עם זוגך הנוכחי, את יכולה לקום וללכת בכל רגע! זאת הנחת יסוד לבוא ממנה כשמתבוננים בבעיות שעולות שיניכם, עוד לפני שמחפשים את הגורם.
      כתבת שהחלטת לסיים את הקשר, ועם זאת את מתארת בפניי את הסבל שאת עוברת בתוכו. אז מציע לך בחום לכבד את ההחלטה החדשה שלך, במקום להישאר קורבן של החלטות קודמות שעשית. אם לא היית עושה החלטה לסיים את הקשר, היה נכון לחפש דרכים לקיים אותו בדרך אחרת (מה שאולי היה מביא אותך לאותה מסקנה שהגעת אליה, את זה לא ניתן לדעת מראש) אך כאמור, כתבת מפורשות שהחלטת לסיים אותו ולכן טוב שלפחות תחזקי את היושרה בתוכך ותכבדי את החלטותייך.
      ימים טובים
      עולם חדש

      תגובה חדשה |

  9. מה עושים
    מאת:
    5 בספטמבר, 2015

    היי עולם חדש
    אני נמצאת בסיבוב שני של קשר שהבחור סובל מחרדות מקשר. ברגע שהקשר מתחזק ונוצרת התקרבות גופנית הוא מיד נעלם. הוא סובל מדימוי עצמי נמוך וחושב שאינו סיפק אותי למרות שאני מאוד נהנתי הוא לא מאמין לי. אני מרגישה שהוא אוהב אותי מטוד, בחיבוק במילים ובמבטיו. הוא מתנצל שוב ושוב על כך שהוא לא מתקשר וחוזר על כך שלא מגיעה לי ההתנהגות הזאת שלו ומגניב מדיי פעם שהןא עןבר תקופה שהוא לא יודע למה זה קורה לו.. הוא נמנע מלהיפגש איתי עד שאני מתרגזת וגם אז זה לא תמיד עובד:) הוא מסביר לי שאין אף אחת חוץ ממני ושהןא נמצא הרבה בבית או שהוא בורח לחברים ואירועים. אנחנו בקשר בחודש ונפגשנו פעמיים.. התחלתי להתרחק לאחרונה כי נכנסתי ללופ של לרצות לעזור לו ואולי קצת לחצתי יותר מדיי. לפני כמה חודשים היינו גם בקשר ואחרי חודש הוא התחיל להיעלם. הוא אמר שעבר התקפי חרדה ווהוא היה בטיפול פסיכיאטרי עם כדורים שהוריד אותם והןא עדיין לא חזר לעצמו במאה אחוז. איך אני אמורה להתנהג במצב כזה? בהנחה שיש רגש ורצון ליצור זוגיות כמובן. האם עליי ״להיות שם״ בכל פעם בלי לשפוט? האם עליי להעלם ולגרום לו להבין שזו לא הדרך? או פשוט להיות ישירה? אני משתדלת להעניק לו חום ואהבה אהל אני לא יודעת האם הוא פשוט לוקח אותי כמובן מאליו או לא מודע למעשיו?
    תודה..)

    תגובה חדשה |

    • תעתועים
      מאת: תמיכה טכנית
      6 בספטמבר, 2015

      שלום שואלת יקרה,
      כאנלוגיה, את מתארת מצב של ריקוד תעתועים בו את מתחילה לרקוד עם מישהו בסיבוב הראשון, לפתע נעלם בסיבוב השני ומפיע בשלישי, וגם אז נשאר רק לחצי סיבוב. חשוב להבין שמערכת יחסים בין שניים או יותר דורשת נוכחות של הצדדים ומוכנות אמיתית להישאר יחד ולהשקיע בבניה של היחד. הישארות יחד ברגעים קשים זה המפתח העיקרי ומה שיקבע אם יש סיכוי ליחסים האלה להמשיך.
      הבחור שאת מדברת עליו מעיד על עצמו כאדם מסתגר שנוהג להיעלם לאנשים, שנמצא בתקופה של התקפי חרדה ואבדון, בטיפול פסיכאטרי על כדורים.גם בתקשורת הקצרה שהייתה לך איתו הוא הוכיח שהוא אדם שלא כדאי לסמוך עליו. יכול להיות שהוא בחור מקסים עם לב זהב ושכל מבריק, רק שעם כל הרצון הכנה שלך לעזור לו, זה לא תפקידך במערכת היחסים שאת רוצה ליצור איתו כי את מבקשת מערכת יחסים שוויונית - 2 חברים שיוצרים משהו יחד (זאת גישתי הבסיסית למערכת יחסים זוגית).

      אם את רוצה להיות המטפלת/אומנת/אמא שלו, אז בבקשה..יש לך כאן הזדמנות נפלאה לחזק את הרגש האימהי שלך, רק שזוגיות לא יצא לך מזה, בטח לא זוגיות מוצלחת.

      נראה שלבני אדם יש תמיד הסברים מצויינים על סיבת התנהגותם, אך יחסים זוגיים (וכל יחסים אחרים) מבוססים על מעשים והתנהגות במציאות ולא נבנים באמצעות תירוצים ומילים. מציע לך בחום לעשות הבדלה ברורה בין הרצון העז שיש לך להצליח ליצור מערכת יחסים עם גבר (זה או אחר), לבין האדם שעומד מולך ומבהיר לך בכל דרך אפשרית שהוא לא בעניין/לא מוכן / לא יכול / לא רוצה, ליצור את זה איתך.
      הרצון מגיע מתוך חוסר, וכשהמציאות לא ממלאת חוסר זה מתחילות להתפתח אשליות כדי להקל על הכאב שהריק הפנימי יוצר.

      שימי לב לפער הגדול בין המילים שיוצאות לו מהפה לבין המעשים שלו, זאת תהיה לך נקודת אור ביחסים האלה ובכל מערכת יחסים אחרת שתצרי בעתיד. חפשי את האמת, תמיד את האמת.

      ימים טובים
      עולם חדש

      תגובה חדשה |

  10. קונפליקט בזוגיות
    מאת: ליאת
    10 באוגוסט, 2015

    עולם חדש שלום,
    הדברים שכתבת בהחלט " האירו את עיני" אך יש התנהלות שהיא בלתי פתירה ורציתי לשמוע את חוות דעתך.
    יש לי ידיד במשך שנה שעובד איתי וקיימת ביננו משיכה חזקה, יש הבנה, שיחות ונושאים משותפים. הבחור עובד איתי. בכל פעם שאנחנו קובעים לצאת לדייט הוא נעלם ועושה עצמו שלא קרא את הודעתי. לאחר יומיים הוא יוצר קשר ואני כתגובה נפגעת מהתנהגותו , נעלמת ופתאום הוא מתחיל לרדוף אחריי ולכרכר סביבי. אני מבינה שלא ניתן לבנות קשר כזה שמושתת על משחקים. גם השבוע זה קרה. קבענו לצאת והוא נעלם...אם בעוד יומיים לא אענה לו הוא יתחיל לרדוף אחריי. שאלתי היא האם לזרום איתו ולתת לו את הזמן ( כך נעמיק את ההיכרות ואדע אם הוא בעניין) או לחתוך בידיעה שהבחור משחק ברגשותיי, דוחה פגישות ולא בשל לקשר רציני.

    תגובה חדשה |

    • התחלת מערכת יחסים
      מאת: תמיכה טכנית
      11 באוגוסט, 2015

      שלום ליאת,
      את מתארת מצב בו קבעת פגישה (דייט) עם אדם שעובד איתך, ואז את מתארת שהוא "נעלם". לפי הבנתי הוא פשוט הבריז מהפגישה ולא הגיע, אם הבנתי נכון.
      כשקשר מתחיל בצורה כזו עם אדם (ואני שם כאן דגש על המושג "אדם") אז ברוב המקרים הוא ימשיך באותה איכות, אלא אם כן השתנה משהו מהותי באחד מהשניים, או שנכנס גורם נוסף למשוואה.

      בפשטות, אם מישהו מבריז מפגישות באופן שחוזר על עצמו, הוא אדם לא אמין שסביר להניח שימשיך להתנהג בצורה דומה, ולנסות לבסס איתו מערכת יחסים ארוכת טווח יכול להפוך לסיוט מתמשך.

      העלת כאן מצב שקראת לו "משחקים", וכאן אני זורק לך חזרה את הכדור. זכרי שכדי שמשחק יתקיים צריך שניים או יותר, מה שאומר שאת שחקנית פעילה במשחק איתו, רק שכניראה לא שותפה לקביעת החוקים שלו ולכן בא התסכול.

      ממליץ לך להיות אמיתית עם עצמך בשלב ראשון ולשאול את עצמך למה את בכלל מעוניינת באדם חמקמק שלא עומד במילתו?!
      ואם ענית לעצמך בצורה כנה, אז השאלה הבאה טוב שתהיה: איפה את משתתפת איתו במשחק ולמה את לא אמיתית איתו?!

      אני מניח שאם היית מסתכלת לו בעיניים ושואלת אותו בכנות אם הוא מעוניין לצאת איתך לדייט שאולי יוביל להתקרבות מינית (זוגיות) ביניכם, היית יכולה להקשיב בכנות לתשובתו, כמו גם להתבונן בשפת הגוף שלו כדי להבין מה הוא לא אומר.

      ראי את הסיטואציה כמראה לעוד סיטואציות דומות שקורות בחייך (לא רק עם גברים) ולכי שלב אחד עמוק יותר לתוך עצמך כדי להבין למה את יוצרת אותן ומה תת המודע שלך מנסה להגיד לך ללא הצלחה.

      גם קחי בחשבון שגברים פועלים בדרך שונה מנשים, והמוח שלהם חושב בצורה אחרת. החיבור בין "ידיד" לבין "משיכה מינית" לא נתפס אצל כל גבר כרצון לקשר זוגי (אצל נשים לרוב כן), אלא יכול להיתפס בקלות כהזדמנות לקשר מיני ללא מחויבות להיות רק עם אישה אחת.

      אני מאמין בתקשורת ישירה ופתוחה, כשלא משאירים מקום לספקות ומחשבות. שאלות ישירות יגלו לך את מה שאת פוחדת לגלות, ואפילו שיתכן וזה יכאב, הם יחסכו לך תקופה ארוכה של כאב לב וסבל מתמשך מחוסר המימוש של פוטנציאל שנראה מבטיח.

      לכי עם האמת ליאת, כתבי על נייר שאלות חדות ובלתי מתפשרות ושאלי אותו בשיחה הראשונה שתזדמן לך איתו. גם אם תסמיקי ותחווי רגש לא נעים בזמן השאלות, לפחות תתקרבי עוד צעד לכיוון האמת ותהיי מחוברת טוב יותר למציאות.

      בסופו של דבר המציאות תהיה חברתך הטובה ביותר, איתה תמשיכי לחיות, איתה תקומי בבוקר וגם תלכי לישון בסוף היום.

      ימים טובים
      עולם חדש

      תגובה חדשה |

      • תגובה
        מאת: ליאת
        11 באוגוסט, 2015

        עולם חדש שלום,

        ראשית, תודה על תשובתך המהירה.
        מדובר בבחור שעובד איתי, מופנם, ביישן, חסר ניסיון עשיר עם בנות וצעיר ממני ב 11 שנה. המצב הוא מאוד עדין בעיקר בשל פער הגילאים ביננו העומד מול הרצון העז לקירבה. קבענו להיפגש השבוע (לאחר שהפגישה נדחתה מס' פעמים) ואינני מוצאת לנכון לדחוק אותו לפינה בשאלות נוקבות. תשובותיו עשויות להיות מהוססות, ולכן הכי נכון זה לתת לזמן לעשות את שלו.
        בכוונתי ליזום פגישות נוספות ומאמינה שתוך זמן קצר אדע
        לאן נושבת הרוח.
        אילו היה מדובר בבחור בן גילי (40) הייתי מאמצת בחום את המלצתך
        ודורשת תשובות חד משמעיות כפי שעשיתי תמיד.
        הנקודה המרכזית שהטרידה אותי עד לשבוע זה היא
        שכשאני מתקרבת אליו הוא מתרחק (לדוגמא, שולחת לו הודעה
        עם הצעה לבילוי) וכשאני נעלבת ומפגינה אדישות הוא לפתע מבקש
        את קרבתי. רציתי לדעת כיצד לצאת ממעגל הקסמים הזה
        במידה ויימשך.
        מקווה שהאהבה תנצח, נצליח לפרוץ גבולות וללכת רק עם הלב (:
        תודה לתשובתך,
        ליאת

        תגובה חדשה |

  11. חרדת נטישה ודחיה
    מאת: עידית
    15 בספטמבר, 2011

    המאמר מדהים ופקח את עיני. כרגע אני נמצאת בטיפול והובהר לי באמצעותו שחיי מתנהלים בעקבות חרדת נטישה שאני חווה כנראה כל חיי.כיצד ניתן להתמודד עם חרדה זו שבעוד רגע תעלה לי בנישואי?

    תגובה חדשה |

    • השלכה
      מאת: עולם חדש
      18 בספטמבר, 2011

      שלום לך
      מילת המפתח כאן היא "השלכה",
      זאת התפכחות מחוייבת מציאות להבין שאף אדם אחר לא יוכל לפתור לך את את בעיותייך את רגשותייך.

      בתהליכים מסויימים שעשיתי עם מטופלים, קרה והגענו לעבר הרחוק בכדי לטפל בחרדת הנטישה,
      עם אחרים היה מספיק להבין את העניין ולתרגל לקיחת אחריות ואהבה בלתי אנוכית.

      אני רואה את שחרור החרדה כתהליך שלם ולא פעולה לפיתרון נקודתי.
      זה מסע מודעות שנשמע שאת כבר עושה

      פקחי עיניים וראי עצמך כחלק ממארג החיים.

      בהצלחה :-)
      עולם חדש

      תגובה חדשה |

  12. מקסים
    מאת: דנה
    7 במרץ, 2011

    תודה רבה עולם חדש!
    צריך לקרוא את מאמריך כל בוקר להפנמה ולהבנה מלאה ..ואז.החיים יראו אחרת:)
    שוב תודה .
    דנה .

    תגובה חדשה |

    • תודה דנה
      מאת: עולם חדש
      4 בדצמבר, 2017

      על הפרגון ועל שקראת

      ימים טובים
      עולם חדש

      תגובה חדשה |

  13. דחייה
    מאת: מורן
    21 באוגוסט, 2010

    היי עולם חדש,
    אשמח לשתף אותך בתהליך פנימי בהשפעת המאמר שכתבת.
    מתחיל כתגובה לנכתב ושאילה וממשיך לתיהלוך פנימי וחשיבה בכתב, אולי יעורר בף איזה תהליך למאמר בנושאים שעולים או אולי כבר כתבת ותוכל לשתף אותי? תודה לך, מורן

    זה בנוגע לדחייה, אני פוגשת תופעה הפוכה למה שאתה מתאר. מרגישה שאני אכן דוחה את בן זוגי, שבראש כל הזמן יש לי את אותו הסרט של כמה והולכת. זה לא שרע לי בקשר, אבל בתוכי אני סובלת, אני מרגישה בודדה ושלא מקבלת את מה שצריכה, מרגישה חלשה ולא שווה, מרגישה שאני לא שמחה ולא חיה, כי משהו בי תקוע בגלל הזוגיות הזאת. מרגישה תקועה, מרגישה דחויה, מרגישה לא נאהבת ולא אוהבת, מרגישה שרוצה להיות במקום אחר, מרגישה שהחופש נלקח ממני, ושכל הזמן מנסה להיות משהו שהוא לא אני, לרצות, לאהוב, להכיל, להקשיב בעוד שלא רוצה להיות שם, כל פעם שאנחנו יחד מרגישה שאני מורעלת מבפנים. וכי משהו בי לא מעריך אותו, לא רואה את מה שהוא עושה, לא רואה את איך שהוא מתייחס אלי או לעצמו, רואה רק את החסרונות, רק את מה שלא עובד עבורי, רק את מה שדוחה אותי וגורם לי לחשוב עליו בצורה שפלה, ואז בתוכי מתלוננת שהוא לא מעריך אותי, שהוא לא מתקרב אלי מיוזמתו ולא נותן לי אהבה ואור או הערכה, אלא חי בעולמו שלו, תקוע בראשו. מה שמעניין אותו זה עצמו והעבודה שלו והכסף.
    הופכת את הסיפור..
    לי יש יותר מידי זמן פנוי, ולא נפגשים כל כך, אלא פעם בשבוע. בעצם כמו שהיה תמיד אוולי בגלל הפניות זה כעת מפריע לי יותר. אכן גונבת לו אנרגיה, כי לא מתייחסת אליו, נסגרת, לא מקשיבה, אדישה, לועגת לו, עוקצת אותו, ארסית, מורעלת במחשבותיי עליו, שופטת, מבקרת, לא מעריכה, רואה אותו בחולשתו וברגעי ההתעייפות שלו וחוסר סבלנותו ולא בחיונותו ותרומתו. רואה רק מה ששפל ונמוך ולא את החוזק המרומם.
    בעצם מספרת את הסיפור של עצמי, תקועה בתחת של עצמי, כל הזמן בראש רוצה שהדברים יראו כמו שיצרתי בראשי, שיהיו מושלמים, שישמחו אותי, ילטפו אותי, יאהבו אותי, יקנו לי מתנות, יעשו לי, ינקו לי, יבשלו לי, יפנקו אותי, יעריכו אותי, ישבחו אותי, יחזקו אותי. כל זה לא קורה ומרגישה מוזנחת, מקופחת, חסרת אנרגיה, חלשה, סגורה, עלובה, מרגישה מכונסת, לא רוצה ליצור קשר, מרגישה דחויה כאילו משהו לא בסדר איתי. לא מסתכלת לאנשים בעיניים, מרגישה קצת כבויה, מרגישה כאילו מלכלכת אחרים ולא נקייה או אמיתית ולכן לא יוצרת קשר, יוצרת מרחק ונסגרת. כי פחד מדחייה, פוחדת מהתגובה או יודעת כביכול את התגובה כבר מראש, יודעת שידחו אותי או שלא יקשיבו לי או שאני יגיד משהו לא נכון או משהו לא מתאים ואז פשוט יתעלמו וימשיכו הלאה. אז פשוט לא פונה, לא יוצרת קשר, לא שואלת, לא מדברת, לא מתעניינת, כי פוחדת שיזהו שאני עושה זאת כדי לצאת ידי חובה, או לא כי באמת מעניין אותי, אז שותקת, שומרת על ארשת פנים רצינית ומתעניינת בלי לומר מילה, פשוט מחייכת, עושה איזה תנועה עם הראש או איזה פרצוף וזה הקשר היחידי שיוצרת, אלא אם כן זה אדם שהיה לידי ליותר מעשרים דקות ואז בטוח ששיחה תתפתח ואעבור דרך המכשול הזה של הפחד ממה יגידו, או מה יחשבו, או בטח אשמע טיפשה, למרות שזה כמעט נמצא כל הזמן ואז יוצרת הצגה או מנסה להיות משהו שמצפים ממני יותרנכון מה שחושבת שמצפים ממני. רוב הפעמים האגו גובר על האוטנטיות, אומר לי שזה טיפשי מה שרוצה לומר, חבל לבזבז אנרגיה על שיחה לא מעניינת, מימלא אין לך דבר חכם לומר זאת סתם המצאה או ניסיון להיראות חכמה אז עדיף שתשתקתי. או שמחכה כל כך הרבה זמן לתיזמון הנכון עד שמפספסת אותו כשהגיע כי פחדתי לפתוח את הפה. וזה פתאום מזוהה בצורה כזאת שאני פשוט פוחדת להיות דחויה, ובעצם הפחד מדחייה אני דוחה אחרים, בורחת מיד במפגש קטן על השביל עם אדם אחר, לא מעיזה לומר דבר מעבר לשלום אלא אם כן הוא יזם שיחה ואני פשוט מקשיבה ומהנהת או אומרת כן.
    רקבמצב שמישהו מאוד תומך, מעריך, מחזק מעוניין מאוד במה שיש לי לומר אז מדברת ומשתפת ויהיה לי את הביטחון והכוח להציג מה שבתוכי, אם לא פשוט אתן לחולשה זאת לקחת אותי הלאה ולפספס שוב ושוב ביטוי לאינטליגנציה שהגיעה אליי ורצתה ביטוי או למפגש מיוחד עם אדם, או לשיחת חולין שמאפשרת היכרות קצת יותר עמוקה. הביטחון שלי לפעמים מופיע שמנחה קבוצה בתנועה ואז איו צורך בשיחה או מנחה אנשים לקראת טיפול ואין צורך בשאלות כל התשובות ידועות מראש, זאת אומרת כשאני בעמדה של תפקיד אז מרגישה יותר משוחררת.

    אני מזהה את הכרוח הזה שמבטל את מה שמתוכי רוצה להתבטא שוב ושוב ממש כמו התמכורת. כמו הדפוס המוכר האומר מחר אני אתחיל דיאטה. הדפוס בראשי גובר על האוטניות שבי מלצאת ולהתבטא בחופשיות מאירה, ומחיי להתגלות כאור ושמחת הוויה.

    איך לאפשר את לאוטנטיות לזרום, איך להפחית את ההתכווצות הזאת החוזרת על עצמה בנוכחות אחרים? איך להפסיק להיות מודעת יתרה לעצמי (כאילךו מצולמת בוידאו כל הזמן, כאילו מישהו צופה בי וצריכה להיראות כל הזמן טוב, להיראות חכמה, רצינית או מדויקת)?

    אולי בכך שביקשתי לעצמי חיים במסע של התעוררות פוגשת בקשיים אלה, במכשלות אלה כדי שאוכל להתעלות מעליהם באמצעות הבנתם, התמודדות דרכם וצבירת הניסיון? חשה בכך שזה לא פשוט לי , בעיקר בשל כך שחיי היו זרם של חיוניות ואושר, תרומה ושירות, שקט פנימי והקרנה סביב ללא שום התחשבנות או הבדלה. וכעת מרגישה שמתעסקת בחול יותר מאשר בקודש, מרגישה מתעסקת מאוד באישי הלוקחת את האנרגיה ממני להשקיע במה שמרומם ומשפיע סביבי על עוד אנשים. מרגישה יותר מכונסת בחיי שלי, ואפילו מרוחקת מרחקים מבן זוגי שחי לצידי יום יום. האם אבדתי מדרכי? האם אכן נפרדתי או נותקתי מעצמי? כי זה הפחד הגדול ביותר שלי, שאכן עזבתי את הקו עליו הייתי והדרדרתי לאישי, לניסיון לפתור בעיותיי מתוכי או שנכנסתי ללופ חסר מעצורים שלא מוביל לאף מקום? היכן אני? מבולבלת חשה.. מרגישה ברובי חזקה כי יודעת שממשיכה לנסות, להבהיר, לגלות, ללמוד מההתנסויות, לחזור אל תוכי, להתחבר פנימה בשל המאבק החיצוני פנימי שויוצר רעש אינסופי, מבחינה בכך שנחשפת לעוד כלים שנובעים מתוכי באפשרות שלי לקחת עמדה אל כוחות שמנסים לשלוט בי, מבחינה בכך שבחלקי גדלה בשל ההתפקחות לכך שבתוכי יש דברים שאינם כעולם ורוד כפי שתמיד חשבתי ושעליי למקם אותם במקומם המתאים. מבחינה בכך שבשל הרעש הגדול שהחוויה הזאת יוצרת בתוכי, שואלת ושואלת בתוכי ואליי מגיעות הזדמנויות לקבל הבנות והכוונות מקריאה, מספרים, מסרטים, מהמורים שלי, מהתנהלות של אחרים, צופה ופתוחה למה שיכול להציע לי הכוונה למקום המחובר בתוכי, הכוונה ליכולת לקבל את התופעות השונות הפוגשת בחיי שבתוכי. מבינה שאני לא לבד בסיפור הזה כשקוראת את המאמרים כאן ובספרים אחרים, מבינה שזו לא בעיה אישית. ושואבת את הכוח להמשיך מהאמונה שבהתמודדות שלי עם חולשות אלו והתעלות מעליהן תאפשר גם לאחרים לעשות את אותו הדבר גם בחייהם.

    שמה לב שאכן אנו חיים בכמה רמות. הרבה מציאויות מתרחשות בתוכנו, כל מציאות שייכת למיקום אחר, מיקום שיכול להיות רגעי בשל חיבור לגבוה ממני, או מציאות שנובעת מחשיפה לרעיון שמהדה גם בי, או מציאות שנובעת מהשפעה של אדם אחר על נוכחתי, או מציאות שנובעת מהציפיות שלי ואז האכזבות, מהחזון שלי, מהשירות, מאפקט של תהליך פנימי מרומם, מהתבוננות או חיים שונים שחיים בתוכי - אם זה האגו, היותי אישה או גבר, הגיל שלי, הסביבה שלי, ההסטוריה שלי וכו'.. וכל פעם מושפעת מאחרת, מחוברת לאחרת, מדברת דרך השפעה אחרת בתוכי, דרך מיקום אחר, חושבת דרך אותו מיקום או מדברת דרך מיקום אחר בתוכי..

    יכולה להיות מאוד פאסימית, בעוד שחלק אחר בי לרגע יהיה נוכח ויגיד מי זאת? החלק הזה שגם לו אני קוראת אני לא יזהה את הפאסיומיות, כי לרוב אני מאוד אופטימית. או יכולה להיות מאוד נלהבת ותיאטרלית וחלק אחר בי פתאום יופי ויגיד מי זאת? מה קרה לה? שמה לב מתוך התהליך הזה שיש לי דעות שונות על עצמי, שופטת את עצמי, או מכירה את עצמי לפי זהות שיצרתי לעצמי, לפי ניסיונות שהיו לי, לפי משהו שהוא נוח לאחרים סביבי ופוחדת להשתנות כדי לא להיראות מוזרה פתאום, או מתנשאת, או לא מוכרת. שבעצם כל אלו הם סיפורים בראשי בגלל הפחד להשתנות, בגלל הפחד לפרוץ גבולות של עצמי, או אולי הפחד של מה מזהה את עצמו בתוכי ככזה להיות פתאום משהו אחר, לא מוכן לשחרר.

    אז עוד שאלה איך לאפשר לעצמי לפרוץ את גבולות המוכר ולהישאר בחיים? כלומר שמה שבתוכי יאפשר לי אכן לחוות משהו חדש בלי שסיפורי הראש שלי יחזירו אותי למצב הקודם? או יותר מדויק: איך לעשות צעד אל שינוי ולהמשיך אל תוך ההשתנות ולא לחזור אחורה? או אולי יש בתהליך השתנות שני צעדים קדימה אחד אחורה ?

    תגובה חדשה |

    • תעתועים
      מאת: עולם חדש
      30 באוגוסט, 2010

      היי מורן יקרה.
      קראתי את מה שכתבת כאן בפירוט רב כל כך ותוך כדי קריאה עלתה בי תחושה של אבדון וחיפוש בלתי מתפשר שלך אחר האמת.
      את מתארת כאן מצב של ריחוק ושל פחד שהתחפש לכל כך הרבה צורות מתעתעות, עושה רושם שאת נמצאת בתהליך התעוררות מתקדם וזקוקה למיקוד ותמיכה בתהליך.
      כמו שכבר הבנת, האשמה אינה בבן זוגך או בכל אדם אחר בעולם, ועם זאת יש לשאול את הסיבה לכך שאת ממשיכה להיות במקום בו את לא מוצאת את עצמך. האם יש שם פחד שמחזיק אותך? מהו הפחד?

      כוח החיים שלך מתבזב ברובו על התנגדות לשינוי שרוצה לבקוע מתוכך, הוא הולך לחשיבה מעגלית שאינה מגיעה לעשיה.
      שאלי את עצמך מה את הכי אוהבת לעשות בעולם? בשביל מה יהיה כדאי לך לקום בבוקר מהמיטה ולהתחיל יום חדש?

      את מתארת מצב של סגירות אל העולם, זהו מצב בו את נמצאת במעגל עצמי סגור שאינו מאפשר לך לראות את עצמך בבהירות.
      לדעתי את זקוקה למראה מהימנה כדי לצאת ממצב זה, את זקוקה לאנשים שרואים אותך בבהירות ומשקפים לך את מקומך.

      מפנה אותך לקרוא את המאמר "אני אותנטי" שנמצא באתר http://www.neworld.org.il/article/article.asp?article_id=677 וגם את המאמר "מצב השינה" http://www.neworld.org.il/article/article.asp?article_id=679. אלא שני מאמרים שכתבתי לאחרונה והן יוכלו להסביר לך חלק מהתהליך אותו את עוברת.
      אם תרצי לעשות תהליך ולהתקדם מהמקום בו את נמצאת, את מוזמנת להגיע לפגישות התעוררות שאני מנחה בימי רביעי או לפנות אליי במייל לקביעת פגישה אישית.

      יום מקסים

      עולם חדש אביב
      ilan.neworld@gmail.com

      תגובה חדשה |

  14. אין על המאמרים של אילן אביב
    מאת: גלי
    18 במאי, 2010

    כל מאמר שלו בפני עצמו מ ר ת ק!!
    קטונתי מלנסות להסביר
    :-)

    תגובה חדשה |

  15. מדהים
    מאת: יאלי
    16 במרץ, 2010

    מאמר מדהים ממצה, קולע בול, מצאתי את עצמי מזדהה עם כל שורה ושורה.
    אין עלייך פשוט כך.
    והלוואי שאפנים ואיישם את הכתוב כפשוטו בעיקר את הפיסקה האחרונה.....
    מאחלת לעצמי מכל הלב.
    תודה רבה לך על התרומה הנפלאה.
    יאלי.

    תגובה חדשה |

    • תענוג
      מאת: עולם חדש
      29 במאי, 2019

      יאלי יקרה,
      עבר כל כך הרבה זן מאז שכתבת את התגובה הנפלאה הזאת, ואני תוהה אם התגובה הזאת תגיע אלייך בכלל.
      ועם זאת, תודה גדולה על הפרגון החמים.
      את רואה בחוץ את מה שיש בתוכך, וזה יפה

      ימים טובים
      אילן אביב

      תגובה חדשה |

1

כתוב הערה חדשה:
שם:*
דואר אלקטרוני:*
נושא / כותרת:*
תוכן:
הקש בשדה הטקסט את רצף האותיות המופיע למטה: