שוק הסלולר הישראלי לוקה באופן מובהק בכמה מהכשלים של השיטה הכלכלית הקיימת: מיתוס "התחרות החופשית" מתגלה בו במלוא עליבותו – בתוך פחות מעשור הפכה התחרות בין שלוש חברות הסלולר לטריאופול עוצמתי שמבוסס על תיאום מחירים לא רשמי; רשויות הרגולציה, שתפקידן למנוע מצב כזה, מפגינות את האימפוטנטיות שלהן מול בעלי ההון, ולמרות כל הרצון הטוב – למשרד התקשורת אין כמעט סיכוי נגד גדודי עורכי הדין שמפעילות החברות; ואף על פי שהן מספקות אלפי מקומות עבודה, רוב המועסקים בחברות הסלולר עובדים בתנאים נחותים, ללא יציבות ותמורת שכר מינימום או קצת יותר.
רווחיהן של חברות הסלולר מגיעים למיליארדי שקלים בשנה, אך מעט מאוד מההון הזה מופנה לטובת שיפור מצב הלקוחות או העובדים. החברות מעדיפות להשקיע עשרות מיליונים בקמפיינים מתוחכמים שנהגו על ידי המוחות היצירתיים ביותר בתעשיית הפרסום, במקום להפחית בעוד כמה אגורות את התעריפים או לשפר את תנאי העבודה במרכזי השירות והמכירות.
אין כמעט ישראלי שלא מרגיש שחברת הסלולר שבה הוא מנוי דפקה אותו בשלב כזה או אחר במהלך מערכת היחסים שלהם, והפתרון המתבקש – לעבור למתחרים – חסר תועלת, מכיוון שאין שום הבדל מהותי בין החברות. רק עורכי דין מנוסים מסוגלים לפענח את הטקסטים הסתומים שמהווים את חוזי ההתקשרות איתן, ובסופו של דבר, הקריטריון היחיד שיכול לשמש כשניגשים לבחור ספקית סלולר הוא הצבע המועדף עליך – כתום, סגול או כחול.
בגלל הסיבות שמניתי ועוד אחרות שלא מוזכרות כאן, בשנים האחרונת הצטבר זעם גדול כלפי חברות הסלולר, אבל בעצם, כשבוחנים את הנסיבות שבהן הן פועלות, מסתבר שאין הצדקה רציונלית לכעס הזה. צריך לזכור ששלוש חברות הסלולר הן חברות ציבוריות – כלומר, המניות שלהן (או של חברות האם) נסחרות בבורסה, ולכן, למרות הסיסמאות המתוקות שמשמשות בפרסומות שלהן, מחויבותם של מנהלי החברות אינה כלפי הלקוחות או העובדים – אלא אך ורק לבעלי המניות. המשמעות היא שבמסגרת השיטה הקיימת, הפעולה המוסרית הנדרשת ממנהלי החברות היא להגדיל את הרווחים ללא התחשבות בהשלכות, כל עוד הם אינם עוברים על החוק.
כאשר לקוח מגלה בחשבון הסלולר שלו חיוב לא מוצדק, הוא בדרך כלל יפנה את זעמו כלפי הגורם הראשון שנקרה בדרכו – לרוב זו תהיה איזו נציגת שירות זוטרה – אך כשם שאותו עובדת אומללה אינה אשמה בעוול שנגרם לו, כך גם כלפי מנכ"ל החברה אי אפשר להפנות את האצבע. לא היא ולא הוא הכניסו לכיסם את כספו של הלקוח, לפחות לא באופן ישיר.
חברות ציבוריות הן ישויות מוזרות. הן הוקמו על ידי בני אדם, בני אדם מנהלים אותן ועובדים בהן והן ניזונות מכספם של בני אדם – אך הן קיימות כשלעצמן, אין אף אדם או קבוצת אנשים שעליהם ניתן להצביע ולומר – זו החברה. סרטי מדע בדיוני רבים מבוססים על החשש מפני השתלטות עתידית של רובוטים על האנושות, ומבחינה מסוימת, תסריט הבלהות הזה מתגשם כבר היום. יצורים פרי כפינו השתלטו על חיינו, אנחנו משרתים אותם במקום שהם ישרתו אותנו, ומתקבל הרושם שאין לאן לברוח.
***
ביום שישי שעבר היה נדמה שסלקום חצתה עוד קו בהתנהלות האגרסיבית שלה. בשיתוף פעולה עם עיריית תל אביב נחסמו כמה רחובות בצפון העיר, ופארק הירקון הופקע לטובת אירוע של החברה. אמנם, השתלטות על שטחים ציבוריים לטובת פעילויות שיווקיות כבר מזמן הפכה לתופעה שלא רק חברות הסלולר שותפות לה, אבל יחד עם שאר התרגילים שמפעילות החברות האלה במטרה להעמיק את אחיזתן בחשבון האשראי שלנו, ה"פיקניק המשפחתי" של סלקום בפארק הירקון עצבן תל אביבים רבים, שהרגישו שהפעם זה היה מוגזם.
הסכומים העצומים שמכניסות החברות, מסעות הפרסום המניפולטיביים שאי אפשר לברוח מהם, כוח ההשפעה שלהן על הרשויות ויכולתן למסמס כל ניסיון לעורר מחדש את התחרות מעוררים אצל ישראלים רבים תחושת חוסר אונים חריפה מולן.
אבל אין הצדקה לתחושה הזאת, ובפועל קל מאוד להתגבר על התלות בספקיות הסלולר, או לפחות להחליש אותה. על רוב המכשירים הסלולריים שנמכרים היום אפשר להתקין תוכנה פשוטה שבאמצעותה ניתן לנהל שיחות טלפון בתעריפים נמוכים מאוד או אפילו אפסיים בהשוואה לאלה שגובות הספקיות, בתנאי שקיים חיבור אינטרנט זמין. התוכנות האלה מבוססות על טכנולוגיה שמכונה Voice over IP – VoIP, והשירות המפורסם ביותר בתחום הזה הוא סקייפ, אבל סקייפ היא רק חברה אחת מתוך עשרות שמאפשרות לדבר בטלפון ללא כל תלות בספקית הסלולר.
אמנם מדובר בפתרון חלקי, אי אפשר להשוות את היקף הפריסה של האנטנות הסלולריות לזה של האינטרנט האלחוטי הפתוח, ולעתים קרובות השימוש בשירותי ה-VoIP תלוי ברשת הסלולרית עצמה – חיבור לאינטרנט דרך רשתות "הדור השלישי" – אבל גם אז התשלום הרבה יותר קטן ביחס לזה שגובות הספקיות (בתנאי כמובן שהחברה שומרת על החוק ואינה מגבילה את השימוש ברשת שלה). מה גם שהמעבר יכול להתבצע באופן הדרגתי – לא חייבים להתנתק מספקית הסלולר כדי לעבור לשירותי VoIP.
נכון להיום עדיין נדרשת הבנה טכנית מסוימת כדי להתקין את תוכנות ה-VoIP ולתפעל אותן, אבל השימוש בהן נהיה פשוט יותר עם הזמן, וגם אנשים שאינם "מאמצים מוקדמים" – אלה שחייבים לשים את ידם על כל גאדג'ט חדש ומשתלטים בדקות על כל תוכנה – מסוגלים לעבור לשירותי שיחות מבוססי רשת, במקום להמשיך ולהאכיל את החיה הסלולרית באחוזים נכבדים מהמשכורת שלהם.
לחברות ה-VoIP אין אפילו שבריר מתקציבי הפרסום שזמינים לספקיות הסלולר, ולכן אף אחד לא ייצא בקמפיין נרחב לשכנע את הציבור לעבור אליהן. כך נוצרה מציאות שרוב העולם אינו מודע לכך שאין צורך לצאת להפגנות, לארגן עצומות או להכריז על חרם צרכנים כדי להחליש את כוחן של חברות הסלולר, והמהלך הזה יוכל לקרות רק מלמטה – מעין התארגנות אזרחית שתהווה התקוממות שקטה אך אפקטיבית כנגד אחד הכוחות החזקים והאטומים ביותר במשק הישראלי.
יש כבר התחלה של התארגנות כזו, והיא משתמשת באחד הכלים הנוחים ביותר לפעולה שכזאת – קבוצה בפייסבוק שמביאה מידע רלוונטי ועדכונים על ההתפתחויות בתחום. אבל במקרה הזה, לא מספיק לסמן Like ולהמשיך הלאה. צריך להפנים ולהעביר את המסר, שיש לנו כלים וכוח להתגבר על חברות הסלולר, והגיע הזמן להתחיל לפעול בכיוון.
***
בשונה מתחומים אחרים שמופעל בהם מחסור מלאכותי, כמו אנרגיה, תחבורה ומים, התגברות על המחסור המלאכותי בתחום הסלולר אינה דורשת הקמת תשתיות חלופיות, שיתוף פעולה מצד הרשויות או התארגנות רחבת היקף. כל מה שנדרש זה ללמוד לתפעל את תוכנות ה-VoIP, להתקין אותן ולהשתמש בהן בכל הזדמנות אפשרית. הסיבה היחידה שזה לא קרה עד כה היא חוסר מודעוּת. הגיע הזמן להתעורר ולהשתחרר מרודנותן של חברות הסלולר.
מקור המאמר - אתר 'תיקון עולם' לחצו כאן
מדריך כל שירותי הטלפוניה בחינם לחצו כאן