ביטוח אופניים חשמליים / עולם חדש

אופניים חשמליים - ביטוח, חוק ותקנות - סקירת מצב 2015

למיטב ידיעתי, לא קיים נתון מדויק (או קרוב להיות) של מספר האופניים החשמליים שנעים כיום על כבישי המדינה. מתוך הערכות שעשינו בשנת 2013 והשוונו אל מול הערכות שמספר אנשים מהתחום האופניים החשמליים עשו, הגענו להערכה של 150,000 אופניים חשמליים שנעו אז בכבישי הארץ.
 

הערכתי היא שכיום (2015) יש כ 180000 אופניים חשמליים בישראל, כשהופיעה השנה ירידה מסוימת בכמות מכיוון שחלק מהאופניים מושבתים בגלל סוללות באיכות ירודה שסיימו חייהן והושבתו בגלל חוסר כדאיות לרכוש סוללה מפאת מחיר האופניים. אני מניח שאנחנו עדיין בתחום המאה וחמישים אלף של אופניים חשמליים פעילים על הכבישים.

עניין הביטוח של אופניים חשמליים מעורר מחלוקת בקרב רוב האנשים ששוחחתי איתם לגביו, כשעומדת כאן בעיה יסודית שיש לפתור לפני שניגשים לעניין הביטוח בכלל. הרעיון העקרוני לבטח אופניים חשמליים מגיע מתוך גישה שמדובר ברכב מנועי, מה שלא היה עולה (וגם לא היווה בעיה עד היום) לגבי אופניים רגילות. הרי באותה נשימה יכולנו לחשוב לבטח את תלת האופן של הילד בן ה 3 שמשחק לו בחצר הבית ויכול לפגוע או להיפגע בצורה זו או אחרת, אבל מעולם לא שמעתי שמישהו פנה לחברת ביטוח בבקשה לבטח בנזקי גוף את הצעצוע בעל שלושת הגלגלים שקנה בטוייסאראס, וזאת היא רק התחלת הסיפור.

חשוב לציין - אינני עו"ד ואינני כותב את המאמר כהמלצה משפטית בכל צורה, אלא מגיש את גישתי והתרשמותי האישית מתוך חקירת התחום ועבודה בו. ממליץ לקוראים לברר עם בעל ידע משפטי לפני שאתם עושים החלטות על סמך קריאת הכתבה הזאת.

 

מדובר כאן ביצור כלאיים - אופניים עם מנוע עזר חשמלי, שאינם רכב מנועי (אופנוע) וגם לא אופניים, ולכן קיים בלבול שגם המחוקק עדיין לא נתן עליו לעומק את דעתו.
 

כדי להחליט לאיזה שבט הוא שייך, יש לבחון את יצור הכלאיים לפי הביצועים שלו בשטח - על הכביש, ולא להתרשם מכך שיש לו מנוע חשמלי שחוסך מהאדם כוח מכאני כדי להניעו. מכיוון שנחה דעת הרוב לגבי שאלת ביטוח נזקי גוף של אופניים רגילים, והמדינה משלמת לכל הנפגעים את הכספים שכולנו משלמים במיסים, עוד טרם שאלת חבות הביטוח עולה כאן שאלת השיוך.
 

מכיוון שמדובר כאן ביצור כלאיים שהביצועים שלו שווים לאופניים לא ממונעות, עולה השאלה ההגיונית, האם יש סיבה אמיתית להתייחס אליו כאל כלי רכב מנועי ולחייב אותו בכל מה שחייב כלי רכב מנועי על פי החוק? ואם אינו אופניים ואינו כלי רכב מנועי, אז מהו מעמדו המדויק על פי החוק והיכן מציירים את הגבול?

 

נחשוב קצת מחוץ לקופסא

באופניים רגילות ניתן להגיע בקלות באמצעות דיווש למהירות 35 קמ"ש (באופני ספורט מהירות ניתן להגיע גם ל 70-80 קמ"ש בירידות) באופן חוקי למהדרין, ואם רוכב מתנגש בהולך רגל וגורם לו נזק, המדינה תשלם את כל נזקי הגוף לשני הצדדים, ולא תעלה כלל שאלת חבות הביטוח. באותה סיטואציה, אם רוכב אופניים חשמליים יפגע בהולך רגל ויזיק לגופו, תתעורר שאלת הביטוח שאין לה כרגע תשובה.
 

ואם נרצה להוסיף פלפל לעניין, אם יוכח שמנוע האופניים הוא האחראי לכך שהגיעו למהירות 35 קמ"ש ולא כוח השריר של הרוכב, אז אותו רוכב יואשם בנהיגה ברכב לא מורשה, ישלל רשיון הנהיגה שלו וינחתו עליו שלל צרות שרק עזיבה לכוכב אחר תציל אותו מהן.
 

האם אופניים חשמליים מסוכנים יותר מאופניים רגילים?
כשמגיעים בעיניים שוות לבחון את ההבדל האמיתי בין אופניים חשמליים (תקניים, מוגבלים ל 25 קמ"ש) לאופנים לא חשמליים, אנו רואים שלחשמליים יש יותר משקל של כ 6-8 ק"ג אל מול הרגילים, והביצועים שלהם בכביש מתאימים לכל רוכב בכושר ממוצע. (כולל מהירות התאוצה, בלימה והיגוי).
 

יש שיטענו שמשקל נוסף של 8 ק"ג הופך את הכלי ליותר מסוכן בפגיעה בגוף אדם, וטענה זו תופרח ע"י ראית הפער בין נער בן 14 במשקל של 50 ק"ג שרוכב על חשמליים, אל מול אדם מבוגר ששוקל 90 ק"ג ורוכב על אופניים רגילות. במקרה התנגשות בהולך רגל, מסת הפגיעה של המבוגר תהיה הרבה יותר קשה מאשר של הנער שרכב על החשמליים, מה שמוסיף עוד אתגר כשמנסים להכניס את האופניים החשמליים לקטגוריית כלי הרכב הממונעים.
 

כמו שרואים, הסוגיה הופכת למורכבת עוד לפני שמבקשים לבטח את האופניים, ויש לפתור מהיסוד את הגדרת בן הכלאיים על פי החוק, עוד בטרם מבטחים אותו. הצורך של חלק מהאנשים העוסקים בתחום להכניס את האופניים החשמליים לתוך קטגורית "כלי רכב מנועי" נתקלת ותיתקל בהתנגדות, כאשר האבסורד ניכר כבר מתחילת בחינת העניין.

 

עצם ההתרה של המחוקק לרכב על אופניים חשמליים מבלי לעבור מבחן נהיגה ולימוד חוקי התנועה, משאירה את האופניים החשמליים במקומם הראוי - אופניים. אלה אותם אופניים שמותר לילדה בת 8 לרכב עליהן בכבישי הארץ, ותצטרך להמתין לגיל 14 כדי שגם יהיה לאופניים שלה מנוע חשמלי.
 

אני מניח שיצטרך להיות שופט עז מצח כדי להסתכל על נער בן 14 שפגע בהולך רגל עם אופניים חשמליים, ולגזור עליו לשלם 650000 ש"ח הוצאות אשפוז וכו' להולך הרגל שהוא פגע בו. זה משהו שיכול להקים סערה ציבורית, ולכן יש להיזהר כשמנסים לדחוף את העניין לכיוון הרכב המנועי, כאשר המחוקק עשה הבדלה ברורה והתיר לבני 14 לרכב על בן הכלאיים.

 

כמה מילים על אופניים (ויקיפדיה)
אופניים הם כלי תחבורה יבשתי בעל שני גלגלים, המונע בכוחו שריריו של אדם, ובדגמים מסוימים בכוחו של מנוע עזר. האופניים נרשמו כפטנט בשנת 1819, ומאז התפתחו דגמים שונים, בעלי עיצוב, תנוחת ישיבה, וצורת הנעה שונים. נסיעה או רכיבה על אופניים היא אחת מצורות התנועה המרכזיות בחלקים מסוימים של העולם. במדינות מתפתחות זהו כלי תחבורה נפוץ מטעמי עלות, ואילו במטרופולינים רבים באירופה וצפון אמריקה האופניים הם כלי תחבורה מהיר ונוח בתנועה הסואנת.

אופניים משמשים גם ככלי עבודה, להסעת משא או אנשים (למשל ריקשות), או למופעים אקרובטיים מול קהל. רכיבה על אופניים היא גם צורת בילוי וספורט נפוצה. מדי שנה נערכים מרוצי אופניים מקצועניים, שהמפורסמים שבהם הם הטור דה פרנס והג'ירו ד'איטליה לאופני כביש, ותחרויות אחרות לאופני הרים או אופני BMX. דגמי אופניים מיוחדים מתאימים גם לתחרויות במסגרת ספורט נכים, כמו אופני יד.

 

עוד מתיחה אל מחוץ לקופסא

בני אדם התחילו להשתמש באופניים משנת 1818 ומאז העולם שלנו עבר מהפך טכנולוגי אדיר. כיום אנחנו בשנת 2015 והאופניים עברו טרנספורמציה והותקן עליהם מנוע חשמלי שעוזר לדווש.

אם נחשוב על זה קצת יותר לעומק נראה שהמנוע החשמלי הוא פיתוח קטן שבקטנים יחסית למהפכה הטכנולוגית שהרחשה מאז 1818 ועד היום. והנה אנחנו בשנת 2015 מסתכלים על הכלי העתיק ושואלים: "האם זה אופניים?" אנחנו עדיין עומדים ומסתכלים על אותן האופניים משנת 1818, רק שכך נראה הדגם של 2015, יש לו מנוע חשמלי קטן על הגלגל וסוללה. (סוללה = מתקן עתיק יומין לאגירת מטען חשמלי באמצעות כימיה, ב 100 שנים האחרונות לא הייתה כל פריצת דרך באגירת חשמל, מלבד שיפור הרעיון הקיים של סוללה - תא אלקטרו כימי).
 

למה עניין האופניים החשמליים יוצר ויברציות?

מאז ומעולם היה לבני האדם קשה לקבל שינויים, ולאורך כל מהלך ההסטוריה הופיעה התנגדות לשינוי שאיים להשפיע על רוב האוכלוסיה, וכך גם קורה בתחום האופניים החשמליים בישראל (כאחת ממובילות התחום בעולם) כאשר כבר עברנו את "אחוז החסימה" מזמן (תמועה שלא ניתן לעצור), וכעת נותר רק להמתין שההתנגדות תדעך, שהחוק יישקף את המציאות בשטח, ושהעידן החדש של התחבורה החשמלית יכנס לחברה האנושית בה אנו חיים.

לשאלת הביטוח, מה עושים?
עלינו להתייחס לאופניים חשמליים כפי שמתייחסים לאופניים, כי אכן אלה הן. יהיה ראוי שתאונות נזקי גוף באופניים חשמליים ימומנו ע"י המדינה כמו במקרה של תאונות אופניים.

בינתיים - ביטוח רשות
אני מניח שעל חברות הביטוח להרשות לבעלי האופניים החשמליים לבטח את עצמם בביטוח נזקי גוף/צד ג'/מקיף, ועליהן לבחון את עלות פרמיית הביטוח מתוך עלות/סיכון, כפי שהן מבטחות דירה או ביטוח מקצועי. כל זאת מבלי לקשור את כלי התחבורה לעצם היותו מוגדר כיצור כלאים או כרכב מנועי, אלא להתייחס לאופן השימוש בו ולדרגת הסיכון. מציע לחברות הביטוח לבחון קבוצות סיכון ולחלק אותן לקטגוריות שניתנות לביטוח, אל מול כאלה שלא (או שעלותן גבוהה).הביטוח יהיה על בסיס אישי ולא על בסיס כלי תחבורה - אופנים, כשתוגדר התנהגות המבוטח בעת רכיבתו, כולל ציות להוראות המחוקק על פי ההגבלות הקיימות.הביטוח יבטח את הרוכב ואת תוצאות רכיבתו, כאשר מספר השלדה עליה גופו יושב אינו מהווה פקטור משפיע לעניין הביטוח.

 

יקח זמן עד שחברות הביטוח ילמדו את דרגות הסיכון ואת המחירים, וכפי שכיום מבוטחים שאין להם תביעות ב 3 השנים האחרונות מקבלים הנחה, באותה מידה ילמדו איך לתגמל את קבוצות הסיכון שממלאות את הקופה, אל מול אלה שמרוקנות אותה. בכל מקרה, מומלץ להימנע כלל הניתן מביטוח חובה מעוגן בחוק, מכיוון שהוא יוליד קונפליקטים (שקיימות ביסוד העניין) ובסופו של דבר יזיק גם לחברות הביטוח וגם לאזרחים.

 

ביטוח אופנים חשמליים בעולם
נראה שישראל אינה המדינה היחידה שמתמודדת עם יצור הכלאיים החשמלי, מכיוון שגם בשאר מדינות העולם זאת תופעה חדשה שמציבה אתגר לחברות הביטוח לגבש דעתן לגבי השאלה, האם אלה אופניים או אופנוע. בקישור הזה לחץ כאן (אנגלית) נמצא מאמר מעניין על ביטוח אופניים חשמליים בארה"ב, עם ראיון וידיאו עם בעל חברת ביטוח שנחשבת חלוצה בתחומה בארה"ב, שהרימה את הכפפה והתחילה לבטח אופניים חשמליים בגישה חדשנית ונדיבה, כראוי לתופעה החשמלית העולמית שהולכת ותופסת תאוצה בכל יום.
עיקר השיחה היא על כיסוי נזק רכוש בעת נזק או גניבת האופניים, כשמוזכר מעט מאוד על כיסוי נזקי גוף. בטבלה שמפורסמת בדף אפשר לראות השוואת כיסויי ביטוח, כשמצויין גם כיסוי הוצאות רפואיות  אך לא מצויין מפורשות את כיסוי הביטוח במקרה של פגיעה בהולך רגל למשל.

 

ריכוז חוקי ותקנות מדינות העולם לגבי אופניים חשמליים

בויקיפדיה ניתן לקרוא דף רווי מידע המרכז את החוקים שחלים על אופניים חשמליים בכל ארצות העולם (לפחות ברוב), וגם ישראל מופיעה בו http://en.wikipedia.org/wiki/Electric_bicycle_laws. ברוב המדינות בעולם מתייחסים לאופניים חשמליים (מתחת להספק מסוים) כאופנים לכל דבר, כחפץ המוחזק ברשות האזרח ומשמשו במרחק הציבורי.

בפתיח הדף (תרגום מאנגלית): מדינות רבות חוקקו חוקי אופניים חשמליים כדי להסדיר את השימוש באופניים חשמליים. במדינות כמו ארצות הברית וקנדה יש תקנות פדרליות המסדירות את דרישות הבטיחות ואת תקני הייצור. מדינות אחרות כמו האיחוד האירופי חתמו הסכם רחב היקף לחקיקה המכסה שימוש ובטיחות של EPAC (אופניים חשמליים בסיוע דוושה).

עם זאת, נותר בלבול לגבי החוקים השונים לגבי אופניים חשמליים הנובע מהעובדה שבזמן שלכמה מדינות יש תקנות לאומיות, החוקיות של השימוש בכביש נותרה ביד המדינות והמחוזות, מה שמסבך את העניין עוד יותר בתוספת חוקים והגבלות עירוניים. יתר על כן, קיים מגוון של סיווגים ומונחים המתאר אותם - "אופניים בסיוע כוח" (קנדה) או "אופניים בסיוע כח" (בריטניה) או "אופניים בסיוע דוושה חשמליים" (איחוד האירופי) או פשוט "אופניים חשמליים "

מה פספס המחוקק בישראל?

כאשר ניגש המחוקק להגדיר את סוג כלי הרכב מסוג "אופניים חשמליים" בישראל ולהכניס את ההגדרה לתקנות התעבורה כסוג כלי תחבורה מסוים, נראה שבמקום להפעיל שיקול דעת ומחשבה על סוג האוכלוסיה ותנאי השטח (בכללם את צפיפות האוכלוסין והמצב הכלכלי) ומהם לגזור את קביעת כוח המנוע המקסימאלי שמותר להתקין באופניים, פזל לכיוון אירופה ואימץ את התקנות האירופאיות ששמו דגש על הגבלת יכולות הכלי ולא על התנהגות הרוכב.

הגבלת כוח מנוע העזר ל 250W נראה שהיה ללא מחשבה עמוקה ולמידת העניין, אלא מתוך ברירת מחדל שבאה כתגובה ליותר ממאה אלף אופניים חשמליים שכבר נעו על כבישי הארץ בעת כתיבת החוק, עד שהתבקש מענה ראוי וזריז מצד החקיקה.

המחוקק פספס את העובדה, שהאזרח הישראלי שונה ביסודו מהאזרח האירופאי, כמו אורח חייו, תנאי השטח, צפיפות האוכלוסין, ומזג האוויר בהם הוא חי.

הגבלת יכולות המנוע
אם נפרוש לרגע מצורת המחשבה הקונבנציונאלית הנהוגה בעולם, (קצת הומור) נראה שדומה העניין למצב בו אדם נכנס לסוכנות רכב שמציעה לו רכב שמהירותו הוגבלה ל 90 קמ"ש (כי כך קבע החוק) כדי למנוע ממנו לעבור על המהירות המותרת בישראל,
וכדי לחדד את האבסורד, נדמיין שהאיש קנה את הרכב ואז שוטר עוצר אותו על מהירות מופרזת של 100 קמ"ש בירידה, כשהנהג מוכן להישבע שהוא לא נגע בדוושת התאוצה אלא נתן לרכב להתדרדר במורד!

עכשיו השוטר עומד מול הרכב העבריין שהוגבל ע"י המהנדסים ל 90 קמ"ש, והנה נתפס על חם דוהר ב 100!

השוטר מגרד את הראש ומרים טלפון לקצין האחראי כדי לשאול אותו, האם לתת לרכב דו"ח מהירות לרכב העבריין ולזכות את הנהג התמים שלא ידע שהרכב שלו עבר את המהירות המותרת?
 

סיפור
מזכיר את הסיפור על אדם שרכב ברכב סמארט (רכב קטן קטן) ושוטר עצר אותו לאחר שעבר באור אדום.
השוטר שאל את הנהג למה עבר באדום, והנהג הצטדק שזאת לא אשמתו תוך כדי שהוא מצביע על הרכב ואומר: "הוא עדיין קטן, הוא לא יודע שעוצרים באדום"..

 

COPY PASTE

לא צריך הרבה דמיון כדי להשליך את הסיפור על אופניים חשמליים, ואנחנו קרובים מאוד לשמוע מקרים כאלה שמגיעים לבית משפט ומעוררים חוסר אונים עד למבוכה.כניראה שיקח עוד מספיק שנים עד שהעניין יתעופף חזרה למחוקק כדי לבחון את העומק הראוי ולמידת הנושא, לפני תיקון החוק או חקיקה מחדש של תקנות התעבורה.
 

ההגיון הבריא אומר, שאם מותר לאדם לרכב על אופניים חשמליים בעלי מנוע חשמלי, תוך כדי ששומר על המהירות שנקבעה החוק, אז שכך יעשה הרוכב אחרת יקנס או יופעל נגדו הליך משפטי זה או אחר. אך להגיד לאדם ששוקל מעל 100 ק"ג להתקין מנוע בהספק 250W כדי להגיע למקום העבודה שלו, אומר לשלול ממנו הזכות לרכב על אופניים חשמליים בישראל, מכיוון שאינו יכול לדווש ולשאת את משקל גופו. ההגבלה למנוע 250W גם הוציאה את כל יושבי ההרים בישראל, כולל ירושלים, צפת והרי צפון הארץ, מכיוון שמנוע בהספק 250W לא יכול להתמודד עם עליות.
 

המובילים בעולם - האמריקאים

במקרה האופניים החשמליים בישראל, היה ראוי לאמץ את הגישה האמריקאית ולא את הארופאית. החוק בארה"ב מראה על בשלות והסתכלות ריאלית לעניין האופניים החשמליים, כשהגביל את מנוע האופניים החשמליים ל 750W וקבעה שעד להספק זה אופניים חשמליים נחשבים לחפץ אישי של האזרח, כשלגביו חלות הגבלות על השימוש בו כדי למנוע פגיעה באחרים. אופניים חשמליים עד 750W בארה"ב נחשבים לאופניים ולא לכלי רכב מנועי. מי שרוצה בארה"ב לבטח את החפץ האישי, פונה לחברת הביטוח שמבטחת את הבית שלו והם יבטחו לו את האופניים החשמליים במסגרת רכוש נלווה.החוק גם מתיר לרכב באופניים החשמליים במהירות של 32 קמ"ש, וההתייחסות אליהם היא לאופניים רגילות לכל עניין ודבר.

 

שינוי גישה
בישראל הצפופה ורבת העליות, היה ראוי שמהירות האופניים החשמליים תוגבל ל 25 קמ"ש (או למהירות הגיונית אחרת), כאשר האחריות למהירות הרכיבה תוטל על הרוכב ולא על כלי התחבורה. התערבות החוק בכוח המנוע החשמלי תוסר, ותועבר חזרה למהנדסים שיקבעו את כוח המנוע על פי המשקל שעליו לשאת ועל פי תנאי השטח. את המהירות המירבית ניתן בקלות להגביל ע"י בקר המנוע, ואינה קשורה לכוחו או לאופיו, מה שגם כיום קורה במנועי ה 250W שיכולים להתגלגל גם למהירות של יותר מ 30 קמ"ש במישור, אך מוגבלת מהירותם ע"י בקר המנוע.

אם זה עובד במנועי 250W, זה יעבוד בדיוק באותה צורה במנועים חזקים יותר.

כולנו נולדנו וגדלנו בעולם בנע ממקום ומקום ע"י שריפת דלקים ומשם התפתחה התרבות בה אנחנו חיים כיום. נראה שעדיין לא הוטמעה ההבנה כי מנוע חשמלי הינו יצור שנשלט ע"י בקר אלקטרוני, מה שמבקש לשנות גישה בהסתכלות עליו. בשונה ממנוע שריפה פנימית (בנזין/סולר) ניתן בקלות להגביל את מהירות הסיבוב שלו, ועדיין להשאיר לרוכב מספיק כוח כדי לטפס בעליות ולהספיק לחזור הבייתה מהעבודה ולאכול את ארוחת הערב עם האנשים שהוא אוהב.

 

מוזמנים להגיב, לשאול, לתהות ולהאיר נקודות נוספות שלא הוזכרו בכתבה.

 

ימים טובים

עולם חדש